זסלבסקי ואח' נ' נופש ישיר בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה בגין רשלנות בטיפול בהזמנת כרטיסי טיסה עבור התובעים.

טענות הצדדים –

לטענת התובעים, פנו לנתבעת במטרה לרכוש כרטיסי טיסה לקישינב שבמולדובה. הוברר, כי עליהם לטוס דרך אודסה שבאוקראינה, אם כי לצורך השהות באוקראינה לא נדרשת אשרת כניסה בהיותם נוסעי "טרנזיט". הכרטיסים נרכשו ביום 31.5.09. טיסת התובעת יועדה ליום 30.7.09 וטיסת התובע לשבוע מאוחר יותר. התובעים שילמו סכום של 2,847 ₪. ההליך בוצע באמצעות האינטרנט וההבהרות ניתנו בטלפון. קודם ליציאה, נערכו התובעים באמצעות קבלת אשרת כניסה למולדובה. משהגיעה התובעת לנמל התעופה בן גוריון נשאלה בעמדת הבידוק ע"י נציגת הצד השלישי, האם יש בחזקתה אשרת כניסה לאוקראינה והשיבה בשלילה. התובעת נשאלה אם בכוונתה להישאר בנמל התעופה באוקראינה. התובעת השיבה בחיוב, לפיכך, אושרה יציאתה לנכר והונפק עבורה כרטיס עלייה למטוס. התובעת היתה ערה לכך שלא ניתן לה כרטיס עלייה למטוס מאוקראינה למולדובה, אך נאמר לה כי לאור זמן ההמתנה הרב בנמל התעופה באוקראינה, הכרטיס ימסר לידיה באודסה, אוקראינה. עם נחיתת התובעת באודסה, אוקראינה, הוברר כי בנמל התעופה המקומי כלל לא קיים איזור המתנה עבור נוסעי טיסות המשך (טרנזיט). בהעדר אשרת כניסה לאוקראינה נעצרה התובעת ע"י אנשי משטרת הגבולות המקומית והועלתה בכוח למטוס השב לישראל. התובע הצליח לשוחח מעט עם התובעת עד שאבדה התקשורת. התובע דאג ופנה לחדר המצב במשרד החוץ. בהמשך ויתר התובע על כרטיס הטיסה שברשותו. למחרת היום, הודיעה הנתבעת לתובעים כי לא היתה מודעת לעובדה שבנמל התעופה באודסה אין איזור המתנה ושהייה עבור נוסעי טרנזיט. עוד הוברר, כי הטיסה מאודסה, אוקראינה, לקישינב, מולדובה, כלל לא היתה טיסה. התובעים, כל אחד ביומו, היו אמורים לנסוע באוטובוס. לאחר שובה של התובעת לארץ, הוצעו לשני התובעים כרטיסי טיסה חלופיים בחברה אחרת, דרך מדינה אחרת. בתמורה היו אמורים התובעים לחתום על כתב קבלה ושחרור (להלן: "כתב הויתור"). התובעים חתמו על כתב הויתור "תחת לחץ". התובעים ציינו את הדבר בסמוך לחתימותיהם בראשי התיבות "ת.ל."

כעת, דורשים התובעים לפצותם בסכום של 30,000 ₪.

לטענת הנתבעת, עשתה ככל שביכולתה לבוא לעזרת התובעים. עת התגלתה התקלה, רכשה הנתבעת עבור התובעים כרטיסים חדשים במועד סמוך. הוברר, כי בשל טעות אנוש לא הוזמנה לתובעים טיסת המשך מאוקראינה כי אם הוזמנו כרטיסי נסיעה באוטובוס. כך גם לא ידעה הנתבעת כי בנמל התעופה באודסה, אוקראינה, לא קיים איזור המתנה עבור נוסעי טרנזיט. חברת הבידוק שקיבלה את התובעת בנמל התעופה בישראל בטרם יציאתה, היתה אמורה למנוע מן התובעת את העלייה למטוס. הנתבעת ביקשה לרצות את התובעים ולהימנע מהגעה לבית המשפט, לפיכך אף החתימה את התובעים על כתב הויתור. לא צוין ולא נאמר דבר אודות חתימת התובעים על כתב הויתור תחת לחץ. עוד נטען, כי הסכומים הנתבעים הם מופרזים ומופרכים ואינם מגובים בראיות.

הנתבעת שלחה הודעה לצד שלישי הוא חברת הבידוק, "הנדלינג", אשר נתנה שירותי קרקע למוביל האווירי באמצעותו טסה התובעת לאוקראינה.

לטענת הנתבעת בהודעה ששלחה, הצד השלישי ביצע את הבידוק ואישר את עליית התובעת למטוס לאוקראינה. הצד השלישי היה מודע לעובדה כי התובעת נעדרת אשרת כניסה לאוקראינה. הצד השלישי ידע כי הכרטיס שהונפק לתובעת בגין הנסיעה מאוקראינה למולדובה הוא כרטיס נסיעה באוטובוס. למרות האמור לעיל, אפשר הצד השלישי את עליית התובעת למטוס לאוקראינה. הצד השלישי הפר את התחייבויותיו כלפי הנתבעת וכלפי התובעים.

לטענת הצד השלישי, הוא אינו מוביל אווירי, אינו מבצע בידוק בטחוני ואינו מוכר כרטיסים. הצד השלישי מספק שירותי קרקע עבור חברות תעופה בנמל התעופה בישראל. המוביל האווירי הוא המחליט בדבר העלאת הנוסעים למטוס. הנתבעת מנסה לגלגל את האחריות לטעויותיה על הצד השלישי אשר כלל לא היה מוסמך להחליט בעניין. הנתבעת היא זו שקבלה הרשאה למכור כרטיסים וזו שגבתה כספים בגינם מן התובעים. היא גם זו שעומדת בקשר עם המוביל האווירי. הנתבעת הטעתה את התובעים אף בכך שלא גילתה להם שקיימות טיסות ישירות למולדובה. כך אף היה על הנתבעת לוודא את סוגיית אשרות הכניסה.

דברי הצדדים בדיון –

בדיון שהתקיים לפני העידו התובעים, נציגת הנתבעת וסוכנת נסיעות שעמדה בקשר עם התובעים לאחר האירוע. כן העידה נציגת הצד השלישי.

הוברר, כי התובעת טסה לאוקראינה בתאריך 30.7.09, יום ה' בשבוע. למחרת היום, 31.7.09, הגיעו התובעים למשרדי הנתבעת והוצעה להם טיסה חלופית למחוז חפצם דרך תורכיה, כאשר התובעת התעתדה לטוס כבר בשעות הלילה שבין יום א' ליום ב' הסמוך, 3.8.09. כן הוברר, כי כתב הויתור נשלח לחתימת התובעים בערבו של יום א', 2.8.09, בעוד טיסת התובעת אמורה היתה לצאת לדרכה לאחר מספר שעות, בפרט שהיה עליה לצאת לכיוון נמל התעופה, זמן קצר מאוחר יותר. כך או כך, העידה התובעת, כי מסרה את כל הפרטים בנמל התעופה בישראל לדיילת הקרקע של הצד השלישי בעמדת הבידוק, זו התייעצה עם אחראית שישבה לידה ועלייתה למטוס אושרה. עוד העידה התובעת, כי עם הגעתה לאוקראינה נאלצה לעבור את ביקורת הדרכונים בהעדר מקום שהייה עבור נוסעי טרנזיט, העדרה של אשרת כניסה התגלה מיידית ובכוח היא הובלה למטוס אשר השיבה לישראל. עם הגעתה לישראל נאלצה לעבור תחקור ע"י שוטרי משטרת ישראל ולאחר שהתגלתה הטעות שוחררה לדרכה. למחרת היום הגיעו התובעים למשרדי הנתבעת ורק בעת השיחה עם הסוכנת הוברר כי טיסת ההמשך מאוקראינה למולדובה לא היתה אלא נסיעת אוטובוס. משכך, מלכתחילה, לא יכולה היתה התובעת להישאר כלל בנמל התעופה האוקראיני שכן היתה מחויבת לצאת את נמל התעופה על מנת להגיע לאותו אוטובוס. בהעדר אשרת כניסה אחת היתה אחריתה לשוב כלעומת שבאה, חזרה לישראל.

התובעים העידו, כי הזמנת הכרטיסים החלופית בוצעה ע"י הנתבעת כבר ביום ו' 31.7.09 עת ביקרו במשרדיה. לטענתם, כתב הויתור נשלח אליהם שעות אחדות לפני יציאת הטיסה החלופית על מנת להפעיל עליהם לחץ. משכך, לאחר היוועצות, חתמו תחת לחץ תוך ציון האותיות "ת.ל".

נציגת הנתבעת טענה, כי הנתבעת לא היתה מודעת לעובדה שלא קיים באודסה, אוקראינה, מקום שהייה והמתנה עבור נוסעי טרנזיט. כך גם לא היתה מודעת להיות כרטיס הנסיעה, כרטיס אוטובוס, שכן לכאורה על פי הנתונים במחשביה ניתן היה להבין כי מדובר בכרטיס טיסה. כך או כך, עשתה הנתבעת ככל שניתן היה לסייע לתובעים. על חשבונה, וללא חיוב נוסף, רכשה הנתבעת עבור שני התובעים כרטיסי טיסה חלופיים, במועדים אחרים, בחברה אחרת, ובעלות גבוהה יותר. אשר לתובע הוסבר, כי היה בידו זמן די והותר להשיג אשרת כניסה לאוקראינה, אך הנתבעת בקשה לסייע גם בעדו, לכן רכשה את הכרטיסים החלופיים על חשבונה גם עבורו. עוד הוסבר, כי על מנת להימנע מעימות משפטי ולשם ריצוי התובעים, בקשה הנתבעת כי התובעים יחתמו על כתב הויתור. לא ניתן היה להבין כי כתב הויתור נחתם תחת לחץ ולגישת הנתבעת המעשה נעשה בהיחבא. לו היתה הנתבעת מודעת לטענות התובעים היתה נמנעת מלבוא לעזרם באופן בו פעלה, הכול על מנת להימנע מההליך המשפטי הנוכחי.

הסוכנת שטיפלה בתובעים, לאחר חזרת התובעת ארצה, העידה, כי לא היתה מודעת להעדרו של איזור שהייה עבור נוסעי טרנזיט באודסה, אוקראינה. כך גם לא ידעה שטיסת ההמשך למולדובה הינה בפועל נסיעת אוטובוס, אך לדידה, אין לכך משמעות מיוחדת. ניתן היה לדעת כי מדובר בנסיעת אוטובוס, אך הדבר היה כרוך בפרוצדורה מחשובית מסורבלת אשר אינה ננקטת ע"י הנתבעת בשגרה. לדבריה, בניגוד לגרסת התובעים, היא למדה על היות ה"טיסה" נסיעת אוטובוס מפיה של התובעת.

נציגת הצד השלישי, הגישה מסמך שנכתב לכאורה ע"י דיילת הבידוק שטיפלה בתובעת בנמל התעופה בישראל. על פי המסמך שהותה הארוכה של התובעת בנמל התעופה באוקראינה העלתה תהיות. לכן פנתה לנציג המוביל האווירי אשר אישר את עליית התובעת על המטוס. ללא אישורו לא היתה עולה התובעת על המטוס לאוקראינה. דיילת הקרקע שטיפלה בתובעת לא נקראה להעיד בבית המשפט וכך גם לא נציג המוביל האווירי אשר באישורו תולה דיילת הצד השלישי את פעולותיה. הצד השלישי אף לא מצא לנכון לזמן את המוביל האווירי או לבקש לחייבו בשיפוי אם ימצא אחראי, באמצעות הודעה לצד רביעי. זאת למרות שבדיון הוברר כי הצד השלישי רואה במוביל האווירי את האחראי לתלאותיה של התובעת, ככל שמדובר בתחום האחריות הקשור בצד השלישי עצמו.

דיון והכרעה –

עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, שמעתי את דברי הצדדים והתרשמתי מן התובעים באופן בלתי אמצעי. לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, סבור אני, כי יש לקבל את תביעת התובעת בחלקה. כן סבור אני כי יש להורות לצד השלישי לשפות באופן חלקי את הנתבעת.

סוכנות נסיעות מחויבת לנהוג עם קהל לקוחותיה בהגינות, במיומנות ובמקצועיות. מוטלות עליה חובות זהירות כלפי קהל לקוחותיה הרוכשים באמצעותה כרטיסי טיסה.

נאמר בח"א (חוזים אחידים) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר משפטי –